חתוך את הרעש: הפוך את כלי האבטחה שלך לפועלים עבורך באמת

סיכום

התקנת כלי אבטחה היא החלק הקל. החלק הקשה מתחיל ב”יום השני”, כאשר הכלי מדווח על 5,000 פגיעויות חדשות. שלב זה ידוע כהפעלה. ללא תוכנית, צוות האבטחה שלכם יהיה מוצף בנתונים, והמפתחים שלכם יתעלמו מההתראות.

כדי להתכונן לזרם הנתונים הזה, שקלו ליישם “רשימת בדיקות מוכנות ליום השני”. רשימה זו צריכה להיווצר ולהתוחזק על ידי מנהיגי אבטחה או מנהלי כלי ייעודיים. הם אחראים לוודא שהרשימה מתאימה למדיניות החברה ושמופעלת בצורה יעילה כדי להבטיח אחריות ואימוץ חלק.

• ודאו את תצורת כלי האבטחה שלכם כדי לוודא שהוא מתאים למדיניות הסייבר של החברה שלכם.
• בצעו ניסוי עם קבוצת נתונים קטנה כדי להכיר את הצוות שלכם עם תוצאות הכלי.
• זיהוי אנשי מפתח האחראים לטיפול בפגיעויות מסוימות.
• תזמון פגישות סקירה רגילות כדי לטפל ולתעדף בעיות קריטיות שזוהו על ידי הכלי.
• הקצאת משאבים לניטור מתמשך ולעדכון הגדרות הכלי על בסיס משוב.

על ידי קביעת יסודות אלה, הצוות שלכם יכול לעבור בצורה חלקה מהתקנה להפעלה, מוכן לפעול על תובנות מהכלי האבטחה.

מדריך זה מתמקד בניהול פגיעויות. תלמדו כיצד לסנן התראות כפולות (הסרת כפילויות), לנהל אזעקות שווא (חיוביות שגויות), ולעקוב אחר המדדים שבאמת מודדים הצלחה.

המטרה היא לעבור מ”מציאת באגים” ל”תיקון סיכונים” מבלי להאט את העסק שלך.

1. בעיית “יום 2”: מהתקנה להפעלה

רוב הצוותים מצליחים ב”יום 1” בהתקנת הסורק, אך מתקשים ב”יום 2” כשמדובר בניהול התוצאות. זה כמו להתקין גלאי עשן חדש שמופעל בכל פעם שאתה מכין טוסט.

בסופו של דבר, אתה מוציא את הסוללות. אותו דבר קורה עם כלי אבטחה. אם סורק מדווח על 500 בעיות “קריטיות” ביום הראשון, המפתחים כנראה יניחו שהכלי מקולקל ויתעלמו ממנו. זה לא רק בזבוז מאמצי אבטחה אלא גם סיכון משמעותי; אמון המפתחים נפגע, מה שמוביל להזנחה אפשרית של התראות עתידיות.

העלות הנסתרת של אובדן אמון זה יכולה להיות חמורה, ולגרום לירידה בתחושת הביטחון בתוך הצוות ולהפחתת ההקפדה על גישה של אבטחה תחילה. חשוב לאצור את הנתונים לפני שמציגים אותם לצוות ההנדסה. גישה זהירה זו שומרת על אמון, ומבטיחה שהמפתחים יעסקו בהתראות בצורה משמעותית, במקום להיכנע לעייפות התראות.

2. אמנות הטריאז’ והסרת כפילויות

צור ‘מדיניות קליטה’ להנחות את הטיפול בתוצאות הסריקה ולהימנע מהצפת המפתחים עם נתונים גולמיים. על ידי מסגור זה כמדיניות, אתה מסייע למיסוד הפרקטיקה בכל כלי האבטחה, ומבטיח עקביות ואמינות.

לדוגמה, כלי אבטחה לעיתים קרובות חופפים; ייתכן שתשתמש בכלי SAST עבור קוד, בכלי SCA עבור ספריות, ובסורק מכולות עבור תמונות Docker. כלים אלו יכולים לזהות את אותו הבאג. לכן, חשוב שתהיה מדיניות שמונעת מהתוצאות הגולמיות של הסריקות להיכנס ישירות לרשימת המטלות של המפתח ב-Jira או Azure DevOps.

מהי דה-דופליקציה?

דה-דופליקציה היא התהליך של שילוב מספר התראות על אותה בעיה לכרטיס אחד.

דוגמה מהעולם האמיתי: דמיין שהאפליקציה שלך משתמשת בספריית לוגים עם פגיעות ידועה (כמו Log4j):

1. כלי SCA רואה log4j.jar וצועק “פגיעות!”
2. סורק מכולות רואה את log4j בתוך תמונת Docker שלך וצועק “פגיעות!”
3. כלי SAST רואה התייחסות ל-LogManager בקוד שלך וצועק “פגיעות!”

ללא דה-דופליקציה: המפתח שלך מקבל 3 כרטיסים נפרדים עבור אותו באג. הוא מתוסכל וסוגר את כולם.

עם דה-דופליקציה, המערכת רואה שכל ההתראות הללו הן על “Log4j” ויוצרת כרטיס אחד עם ראיות מכל שלושת הכלים.

טיפ מעשי: השתמש בכלי ASPM (ניהול מצב אבטחת אפליקציות) כמו Plexicus ASPM.

אלה פועלים כ”משפך”, אוספים את כל הסריקות, מסירים כפילויות ושולחים רק בעיות ייחודיות ומאומתות ל-Jira.

3. ניהול חיוביים שגויים

חיובי שגוי הוא כאשר כלי אבטחה מסמן קוד בטוח כמסוכן. זהו “הילד שצעק זאב” של אבטחת סייבר. מעבר להיותם מטרד, חיוביים שגויים נושאים עלות הזדמנות, מנקזים שעות צוות יקרות שיכלו להיות מושקעות בטיפול בפגיעויות אמיתיות.

בכימות ההשפעה, התראה שגויה אחת יכולה להטעות מפתחים, ולבזבז כ-חמש עד עשר שעות; זמן שבאופן אידיאלי צריך לשפר את האבטחה, לא להוריד ממנה. לכן, כיוונון כלים הוא לא רק צורך טכני אלא מהלך אסטרטגי כדי למקסם את החזר ההשקעה באבטחה.

יש כלל לא רשמי בין מפתחים: אם הם מקבלים 10 התראות אבטחה ו-9 הן אזעקות שווא, הם כנראה יתעלמו מהעשירית, גם אם היא אמיתית.

עליך לשמור על יחס אות לרעש גבוה כדי לשמור על אמון.

איך לתקן חיוביים שגויים

אל תבקש ממפתחים לתקן חיוביים שגויים. במקום זאת, “כוונן” את הכלי כך שיפסיק לדווח עליהם.

דוגמה 1: שגיאת “קובץ בדיקה”

• ההתראה: הסורק שלך מוצא “סיסמה קשיחה” ב-test-database-config.js.
• המציאות: זו סיסמה דמה (admin123) המשמשת רק לבדיקה על מחשב נייד. היא לעולם לא תגיע לייצור.
• התיקון: הגדר את הסורק שלך להחריג את כל הקבצים בתיקיות /tests/ או /spec/.

דוגמה 2: שגיאת “מחטא”

• ההתראה: הסורק אומר “Cross-Site Scripting (XSS)” כי אתה מקבל קלט משתמש.
• המציאות: כתבת פונקציה מותאמת אישית בשם cleanInput() שהופכת את הנתונים לבטוחים, אבל הכלי לא יודע זאת.
• התיקון: הוסף “כלל מותאם אישית” להגדרות הכלי שאומר לו: “אם הנתונים עוברים דרך cleanInput(), סמן אותם כבטוחים.”

תהליך סקירת עמיתים

לפעמים, כלי הוא נכון מבחינה טכנית, אבל הסיכון לא משנה (למשל, באג בכלי ניהול פנימי מאחורי חומת אש).

אסטרטגיה:

אפשר למפתחים לסמן בעיה כ”לא יתקן” או “חיובי שגוי”, אבל דרוש אדם נוסף (עמית או אלוף אבטחה) לאשר את ההחלטה הזו. זה מסיר את צוואר הבקבוק של המתנה לצוות האבטחה המרכזי.

4 מדדים שחשובים

איך אתה מוכיח שתוכנית האבטחה שלך עובדת? הימנע מ”מדדי יוקרה” כמו “סך כל הפגיעויות שנמצאו”. אם אתה מוצא 10,000 באגים אבל מתקן 0, אתה לא בטוח.

עקוב אחר 4 מדדי ביצועים עיקריים (KPIs):

רשימת בדיקה לסיכום הצלחה

• התחל בשקט: הפעל כלים במצב “Audit Mode” (ללא חסימה) במשך 30 הימים הראשונים כדי לאסוף נתונים.
• הסר כפילויות: השתמש בפלטפורמה מרכזית כדי לקבץ ממצאים כפולים לפני שהם מגיעים ללוח המפתחים.
• כוונן באגרסיביות: הקדש זמן להגדרת הכלי להתעלם מקבצי בדיקה ודפוסים בטוחים ידועים.
• מדוד מהירות: התמקד בכמה מהר אתה מתקן באגים (MTTR), לא רק בכמה אתה מוצא.

נכתב על ידי

José Palanco

חוסה רמון פלאנקו הוא מנכ"ל/CTO של Plexicus, חברה חלוצה בתחום ASPM (ניהול עמדת אבטחת יישומים) שהושקה ב-2024, ומציעה יכולות תיקון מבוססות AI. בעבר, הוא ייסד את Dinoflux ב-2014, סטארטאפ מודיעין איומים שנרכש על ידי Telefonica, ועובד עם 11paths מאז 2018. ניסיונו כולל תפקידים במחלקת המחקר והפיתוח של Ericsson וב-Optenet (Allot). הוא מחזיק בתואר בהנדסת תקשורת מאוניברסיטת אלקלה דה הנרס ובתואר שני בממשל IT מאוניברסיטת דוסטו. כפוסק מוכר בתחום הסייבר, הוא היה דובר בכנסים יוקרתיים שונים כולל OWASP, ROOTEDCON, ROOTCON, MALCON, ו-FAQin. תרומותיו לתחום הסייבר כוללות פרסומים רבים של CVE ופיתוח כלים קוד פתוח שונים כגון nmap-scada, ProtocolDetector, escan, pma, EKanalyzer, SCADA IDS, ועוד.

קרא עוד מ José